בעיקר בחילופי עונות, אבל לא רק, אנחנו פתאום מגלים שלתינוק שלנו יש עין אדומה ומגרדת. כמובן שאי אפשר לשלוח את התינוק למסגרת עם דלקת עיניים ולכן חשוב ללכת ולבדוק אם מדובר בדלקת, במשהו שנכנס חלילה לעין, או שבכלל מדובר באלרגיה. כאשר מדובר בתגובה אלרגית, מעבר לכך שניתן לתת לילד אנטי-היסטמינים ולטפל בתגובה האלרגית, ניתן לשלוח למסגרת, מכיוון שזוהי דלקת עיניים עונתית שאינה מדבקת.
למרות זאת, לעיתים היא מגרדת כל כך והעין נפוחה, אדומה ורגישה, שכדאי להשאיר את התינוק להשגחה בבית ולא לחשוף את העין לזיהומים חיצוניים ולחול של הגן למשל. תינוקות וילדים שיותר רגישים מהרגיל ונוטים לסבול מאלרגיות, להם תהיה נטייה לדלקת עיניים עונתית. לרוב, יהיו עוד סימני אלרגיה, כמו גרד או אדמומיות או נפיחות במקומות אחרים, אבל לא חובה שהם יופיעו. ברוב הפעמים, הדלקת העונתית תופיע לאחר מחלה או בחילופי עונות. ולפעמים הם פשוט יתעורר ככה בבוקר.
דלקת עיניים עונתית
ברוב הפעמים מדובר בדלקת שכיחה למדי, אשר גם מבוגרים סובלים ממנה מאוד. היא פוקדת אותנו בעונות האביב והסתיו, כשהכל מסביבנו פורח וצומח וזרעים שונים מופצים באוויר עם הרוח ומחמירים את התגובה האלרגית. אותה תגובה אלרגית גורמת לרגישות יתר, שגורמת לדלקת. מכיוון שהעיניים רגישות במיוחד, ברוב הפעמים הדלקת תתפתח בהן, והן תהיינה אדומות, נפוחות ומגרדות.
לעיתים ייתכן שהילד ימשיך לסבול מדלקת קבועה, גם כשאין סיבה לתגובה אלרגית ובכל עונה בשנה, בלי קשר לחילופי עונות או טמפרטורות, עיניים אדומות ומגרדות, עם או בלי נפיחות מקומית. ברוב המקרים, מדובר באלרגיה לאבק או לשיער או נוצות של בעלי חיים. אלרגיה זו תגיע עם סימני אלרגיה נוספים של פריחות ברוב חלקי הגוף, אשר באו במגע עם הגורם לאלרגיה, וניתן לטפל בתסימנים אלו באמצעות מתן אנטי-היסטמינים.
תינוקות וילדים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה, כגון אסתמה או אלרגיות קשות באופן קבוע, יכולים לפתח דלקת עיניים המוגדרת כדלקת עיניים אביבית, זוהי הדלקת היחידה שמשפיעה בבת אחת על שתי העיניים, לעומת דלקות אחרות שיכולות להשפיע גם על עין אחת בלבד. מדובר בדלקת שחולפת לאחר שנות הילדות, אך יש לעקוב אחריה ולטפל בה כנדרש, שכן דלקת שמחמירה או אינה חולפת עם השנים יכולה לפגוע בראייה.
כאשר התינוק או הילד סובל מדלקת עיניים כרונית, שאינה עוברת ואינה קשורה לגורם ספציפי, היא יכולה לפגוע בעפעפיים. דלקות כאלה יכולות בשנים מאוחרות יותר לגרום למחלות עיניים חמורות, צלקות בעפעפיים, התקשות העור סביב העין ואף בעיות בראייה. הנטייה להופעת דלקות כרוניות היא תורשתית או כתוצאה מדלקת עיניים שלא טופלה כראוי וחוזרת על עצמה. אי לכך, על מנת להימנע ממצב כרוני, יש צורך לטפל בדלקת.
כיצד מטפלים בדלקת עיניים?
הטיפול הראשון הוא בעצם מניעה, או לפחות לנסות למנוע את הופעת דלקת העיניים. אם מדובר באלרגיה, חשוב לדעת למה הילד אלרגי. אם זה אבק, אז יש להקפיד על ניקיון. אם זו פריחה של צמח כלשהו, יש להרחיק ממנו צמח זה, ואם מדובר בחומר כביסה או בעל חיים – להרחיק את הילד מגורם האלרגיה, לדאוג לנקות היטב ולבודד את הגורם האחראי לאלרגיה. כמו כן, להקפיד על היגיינה, כדי שבמידה והתינוק ייגע בעיניים הוא לא יכניס פנימה מזהמים ויחמיר את הדלקת. ברוב המקרים, הטיפול התרופתי היחיד שניתן לתת לתינוקות וילדים הוא טיפול באנטי-היסטמינים שעוזר גם בהפחתת הסימפטומים האלרגיים האחרים במידה ויש, אך אינו מונע את הדלקת או את האלרגיה עצמה. במקרים חריפים ניתן לתת תרופה אנטיביוטית או טיפות עיניים להרגעה, רק בהוראת רופא.
הבשורה הלא טובה היא שמדובר במצב לא נעים ולא סימפתי, בעיקר אם הוא נהיה כרוני. הבשורה הטובה היא שבמידה ומדובר בדלקת לא מדבקת, ניתן לשלוח את התינוק או הילד למסגרת. כמובן שיש לעקוב כדי לוודא שאין זיהום והפרשות מרובות, ולקבל אישור רופא לשלוח את הילד למסגרת. ההמלצה היא, כאשר הדלקת בשיאה ומתפרצת בחריפות, להשאיר את הילד בבית ולטפל בדלקת. אמנם היא אינה מדבקת, אך בתקופה זו העין רגישה במיוחד וכל דבר קטן עלול לגרום להחמרת הדלקת או לגרור זיהום מקומי.